הכי נמוכה בעולם (בסוגה): הכנרת היא אגם המים המתוקים הנמוך ביותר בתבל (כ-210 מטר מתחת לפני הים). האגם היחיד שנמוך ממנה הוא ים המלח, אך הוא מלוח. התהפכות שנתית (ערבוב המים): בכל חורף קורה נס אקולוגי. המים העליונים מתקררים, צפיפותם גדלה ושוקעים לקרקעית, בעוד המים החמים (יחסית) מהעומק צפים למעלה. למה זה חשוב? המים שעל פני השטח עשירים בחמצן מהאוויר. כשהם שוקעים, הם מביאים חמצן לדגים שחיים בעומק. המים שעולים מהקרקעית מביאים איתם חומרי מזון (נוטריאנטים) שהצטברו שם. בלי ה"ערבוב" הזה, קרקעית הכנרת הייתה הופכת ל"מדבר מוות" ללא חמצן, והדגים המצויים בעומק האגם היו נחנקים ואילו הדגים אשר קרובים לפני המים היו נותרים בלא מזון. תהליך זה תורם למספר תהליכים אקולוגיים נוספים. השם "כנרת": בניגוד למיתוס, השם לא קשור לצורת הכינור המודרנית (אשר הומצא זמן רב לאחר הימצאות השם כנרת במקורות). השם מופיע כבר בכתבי המארות המצריים (מאה ה-18 לפנה"ס) ובתנ"ך. הסברה היא שהשם נגזר מהמילה "כנר" – פרי עץ השיזף (הנפוץ באזור) או משמה של העיר המקראית "כנרת".

הנהר המפורסם בתבל: למרות ממדיו הצנועים, הירדן הוא מותג עולמי. הוא מוזכר כ-180 פעמים בתנ"ך (מעבר בני ישראל) ובברית החדשה (טבילת ישו בירדן על ידי יוחנן המטביל). הוא מקודש למיליארדי נוצרים, ושמו מופיע באינספור שירים, סרטים ואפילו בשמות של מדינות (ירדן) וערים בעולם (כמו "ג'ורדן" בארה"ב). לעומת זו, כמה פעמים האמזונס מוזכר בתנ"ך?... ;) גבול בין יבשות: הירדן זורם בדיוק בתוך השבר הסורי-אפריקאי. מבחינה גיאולוגית, הגדה המזרחית (הלוח הערבי) והגדה המערבית (הלוח האפריקאי-סיני) נפרדות זו מזו בקצב של כ-5 מילימטרים בשנה. זהו אחד המקומות הבודדים בעולם שבהם ניתן לראות "תפר" בין לוחות טקטוניים ביבשה. למעשה שני הלוחות הטקטוניים שתחת רגליכם נעים צפונה, אך הלוח המזרחי (הגולן) מהיר יותר. כלומר, אם תעמדו היום שני חברים משני צידי הירדן ותחכו 8 מיליון שנה – החבר שבצד המזרחי (הגולן) יעקוף אתכם ויגיע לאזור שבו נמצא היום החרמון, בזמן שאתם פה בגדה המערבית, תשתרכו מאחור ותגיעו רק לאזור קריית שמונה/מטולה.